יעקב אפשטיין

2003 – 1921

הפסל יעקב אפשטיין, מבכירי האמנים שפעלו בעיר בת-ים,  נולד בעיר קרמיניץ שבפולין. אביו היה פסל וחרט עץ. ומכאן נטייתו הטבעית לפיסול כדרכו האמנותית.

בסוף שנות השלושים בהיותו בן 14  , החל את לימודי האמנות בלבוב שבאוקראינה, ושם בחר להתמקד בתחום האהוב עליו, הפיסול.

בתקופת מלחמת העולם השנייה שירת בצבא האדום. לאחר המלחמה עבד באוקראינה בשימור ושיחזור אתרי ארכיטקטורה ופיסול, בין היתר שיחזר בתים מימי הרנסנס.

בשנת 1959 עלה אפשטיין  לארץ והתיישב בבת-ים. בשנות השישים הוא הקים ביחד עם קבוצת אמנים מובילים:  אבא פניכל, שלמה ויתקין ואהרון אלקלעי ועוד ציירים מוכרים את "המכון לאמנות בת-ים". אפשטיין היה מורה לפיסול, ודמות מוערכת ואהובה על תלמידיו.  אמנים רבים חווים לו את ראשית דרכם.

כפסל עברה דרכו האמנותית דרך סגנונות שונים : פיסול ריאליסטי מוקפד בסגנון מזרח אירופה במיוחד בפסלי הדיוקנאות,  סגנון מודרני, קונסטרקטיבי למשל אנדרטה לבני חוף הכרמל, ופיסול בעל אופי אישי ורגיש עם טקסטורה מחוספסת כדוגמת הסוסים והתרנגולים.

יעקב אפשטיין זכה לפרסים רבים בחייו: בניהם פרס ראשון לעיצוב על פסלו לזכרם של היהודים שלחמו בנאצים המוצב ביד ושם. ופרס על האנדרטה לזכר יאנוש קורצ'אק ותלמידיו המוצבת ברחבת ספריית ה"תרבוטק" בבת-ים.

ועוד פרסים רבים ותערוכות רבות בתחום הפיסול .

בשנת 2000 מעניקה לו עריית בת-ים את התואר "יקיר העיר" על תרומתו התרבותית הענפה שעברה גם מחוץ גבולות עירו.

התמונות באדיבות ברוריה כרמלי.