שמואל מינס

שמואל מינס, בן 86, יליד בת ים

"בשנים הראשונות של בת ים לכל התושבים היה לול תרנגולות לאספקה עצמית של ביצים, לבעלי העגלות היו גם סוסים. אבא שלי שהיה בעל חוש עיסקי, פתח בחצר בית-מסחר למזון לבעלי חיים, וככה הכרתי את כולם.

בתחילת דצמבר אהיה בן 86 וזה מספר השנים שאני גר בבת ים. גרנו בבית ברחוב רוטשילד, במגרש שנקנה בשנת 1931, שאני גר מולו עד היום. הייתי  בן יחיד להורי חיה, דור רביעי מיפו, וחיים שעסק בפעילות ציבורית, בעיקר סביב הקמת בית הכנסת הראשון "היכל יעקב" שהתחיל בצריף.

אני זוכר את "יום הכביסה" של אמא שלי שנמשך שלושה ימים. היא גם עזרה לאבא בבית המסחר, ניהלה את הלול שלנו ומכרה ביצים.

למדתי בגן של רחל בקי, בתלמוד תורה "עץ החיים", בבי"ס "תחכמוני" ובבתי ספר תיכון תיכון בתל אביב. השתלבנו כבני נוער בשמירות ברמלה במסגרת הגדנ"ע.

הייתה לנו ילדות נפלאה עם הרבה ספורט, כושר ושעות בים. זו הסיבה שהרבה צעירים מבת ים הגיעו לדרגות גבוהות בחיל הים ובצי הסוחר.

התקבלתי לקורס טיס מספר 5 של חיל האוויר ואחרי שנשרתי הייתי פקח טיסה בשדה התעופה בהרצליה. השתתפתי בכל מלחמות ישראל ממלחמת השחרור ועד שלום הגליל.

עבדתי 44 שנים בחברת משען וניהלתי את הנהלת החשבונות של מגן דוד אדום  שהוקם ברחוב רבינוביץ'. אני נשוי ליהודית שהייתה מורה בכירה לתנ"ך וספרות, באורט ניצנה והבונים והגישה אלפי תלמידים בהצלחה לבגרות. עשרות שנים היא התנדבה במשמר האזרחי. מאז פרישתה לגמלאות שנינו פעילים ומתנדבים בארגונים שונים. בעיקר בעמותת הוותיקים בית וגן". נולדו לנו שלושה ילדים ועשרה נכדים.

אחד החלומות שהגשמתי לאחר צאתי לגמלאות היה לטייל מסביב לעולם. יחד עם אשתי טיילנו  72 ימים  בדרום אמריקה, תאילנד, ארה"ב, קנדה, ניו זילנד, סינגפור אוסטרליה, לונדון פריז, טורקיה, איפה לא.

ומכל המקומות, לדעתי, החוף שלנו בבת ים הכי יפה בעולם והעיר שלנו  יפה מקסימה עם הרבה יתרונות: ים, הרבה פעילויות לגמלאים, תחבורה הציבורית נוחה והתחדשות. קו החוף עם הבניינים הגבוהים כבר מזכיר חוץ לארץ. אני מאמין בבת ים ובסיכויים שלה לצמוח למרות שאין עוד הרבה קרקעות. אני מאחל לה שתמשיך להתפתח ולהעניק שירותים טובים ושאלפי תושבים יבואו לגור בה".