חוות דעת שהוגשה לועדת וקנין ממליצה על חלוקת הכנסות בין תל אביב לבת-ים

חוות דעת שהוגשה לועדת וקנין ממליצה על חלוקת הכנסות בין תל אביב לבת-ים

חוות הדעת הוכנה על ידי חברת עדליא לשימוש הועדה במסגרת עבודתה. הדו"ח מצביע על כשלים עתידיים באיחודי רשויות שמייצרים רשות בעלת מעל 250,000 תושבים, וקובע כי הקושי היחידי במודל חלוקת ההכנסות הוא התנגדותה של ת"א.

חוות הדעת מצטרפת לחוות דעת קודמת של הכלכלן אלכס אלטר, שקבע לאחר סקירת מצבן הכלכלי של הרשויות הרלוונטיות, כי חלוקת הכנסות והעברת מאה מיליון ₪ בשנה לבת ים היא הפתרון העדיף.

לאחר החגים צפויה הוועדה להגיש מסקנותיה לשר הפנים אריה דרעי, שיצטרך להחליט.

למעלה מעשור נאבקת בת ים נגד העיוותים ההיסטוריים בחלוקת הקרקעות והמשאבים בינה ובין שכנותיה, שמשמעותם היא אפליה תקציבית גדולה בין תושבי הערים השונות. לבת ים מחסור ענק בשטחים שיכולים להניב ארנונה ממסחר ותעסוקה, בניגוד לשכנותיה הנהנות מעודף. במרץ 2014 עתרה בת ים לבג"צ בדרישה להורות למשרד הפנים לחלק באופן שוויוני את הכנסות הרשויות הגובלות עם בת ים, וזאת בשל אפליה היסטורית בחלוקת הקרקעות והמשאבים במרחב גוש דן, בעקבותיה הוחלט על הקמת ועדת חקירה. הועדה בראשות וקנין, הינה הועדה השלישית במספר שהוקמה כדי לבחון את הסוגיה, לאחר ששתי קודמותיה, ועדת שחר שהקומה ב-2003 וועדת רזין שהוקמה ב-2008,  קבעו כי לבת ים מגיע צדק חלוקתי אולם מסקנותיהן נקברו במשרד הפנים. על שולחנה של הוועדה הונחו מספר אלטרנטיבות – איחוד הערים בת ים ותל אביב יפו, איחוד בין בת ים לראשון לציון וחולון ליצירת מטרופולין ענק ומודל לחלוקת הכנסות בין הרשויות. עם כניסתו לתפקיד שר הפנים, הורה דרעי לוועדה כי עליה להגיש מסקנותיה עד סוף שנת 2016 ובכך קבע דד ליין לפתרון הסוגיה.

חוות הדעת של חברת עדליא בוחנת לעומק את מצבן של הרשויות באזור – הוצאה לנפש, הכנסה לנפש, הכנסות מארנונה שלא למגורים, הכנסות מארנונה ממשלתית ועוד, ומציגה את היתרונות והחסרונות של כל חלופה.

בנוגע לחלופות איחודי הערים, בחנו מחברי הדו"ח לעומק את הספרות המקצועית בנושא, וציינו בחוות דעתם כי "גידול בכמות התושבים מעבר ל-25,000 תושבים לא צפוי להביא לשינוי...מעל 250,000 תושבים לרוב ניתן למצוא רשויות המתמודדות עם חיסרון לגודל וירידה ביעילות הרשות המקומית" . הדו"ח בחן את חוסנה הכלכלי של תל אביב והראה כי "ראשון לציון, חולון ובת ים מידרדרות בעוד תל אביב יפו שומרת על מעמדה".

בחו"ד צוין כי "העיר תל אביב יפו נמצאת במצב  טוב יותר, בכל פרמטר שבחנה הוועדה, משלוש הרשויות האחרות". לגבי חלופת האיחוד עם ראשון לציון וחולון נכתב במסמך כי "חלופה זו....מציגה רק חסרונות והיא נחותה כמעט בכל קנה מידה". בסיכום הדברים מציינים כותבי המסמך כי "אין ספק כי פעולה זו של חלוקת הכנסות והתייעלות פשוטה יותר מאשר מהלך של איחוד".

חוות דעת קודמת שקיבלה הוועדה, אותה חיבר הכלכלן אלכס אלטר, הציגה מסקנות דומות. בחוות דעתו סקר אלטר את מצבן הכלכלי של הרשויות הרלוונטיות, ובדק את הבסיס המשפטי לכלל הפתרונות שעלו עד כה על שולחנה של ועדת וקנין, שמונתה לתת פתרון לנושא בת ים.  נתונים שהציג אלטר בדו"ח הראו כי בבדיקה של הכנסות ארנונה ממגורים, ברור לעין אחוז הארנונה העסקית הנמוך של העיר בת ים בהשוואה לשכנותיה. כמו כן הגיש אלטר לוועדה את נתוני תקציבי הפיתוח,

גדול שטח השיפוט של כל רשות, ההוצאה לנפש, ועוד. בחוות הדעת ציין "תוספת המקורות הדרושים לעיר בת ים על מנת להגיע לאיזון שוטף ולספק רמת שירותים טובה לתושבים נאמדת במאה מיליון ₪ ". אלטר הצביע על פערים אסטרונומיים בין הרשויות ובדו"ח הפנה אצבע למקור – המחסור בשטחי מסחר ותעסוקה מניבי ארנונה. בדו"ח, בוחן אלטר מספר חלופות לתשלום הארנונה הממשלתית ומציע חלופה נוספת בה המקור התקציבי למאה מיליון השקלים יהיה תשלום ארנונה מלאה של משרדי הממשלה ושאר מוסדות המדינה שנמצאים בעיר תל אביב (במקום ארנונה המסובסדת חלקית), כך שלא תתבצע הפחתה בהכנסות לתל אביב. הכלכלן מסייג את דבריו שכן סביר להניח שיעלו חששות שיוזמה שכזו תהווה תקדים למוסדות ממשלה ברחבי הארץ, ומדגיש כי גם אם ימשיכו מוסדות אלו לשלם ארנונה חלקית, הסכום המדובר לא צפוי לפגוע בעיר תל אביב ובהיקף השירותים הניתנים לתושב,  שכן קיימים מקורות תקציביים נוספים עבורה (הארנונה הנמוכה באופן יחסי, פוטנציאל שטחי המסחר וכו').