אילי חסון

אילי חסון 

אילי חסון, בן 22, עובד כיום בעבודה מועדפת, נולד בבת ים ומתגורר בה עד היום.

״כשהייתי בכיתה יא׳ בן דוד שלי לידור מועלם ז״ל אושפז במהלך שירותו הצבאי. יום אחד, חצי שעה לפני שנכנסתי למבחן בגרות התקשרו להודיע לי שהוא נפטר. הוא היה בן הדוד הגדול שלי, מודל לחיקוי בשבילי. המוות שלו עד היום מלווה אותי ואת המשפחה, מאז המשפחה לא אותו דבר. 

שנתיים אחר כך ב- 2014 איל יפרח שהיה החבר הכי טוב שלי נחטף ונרצח על ידי מחבלים, הוא למד איתי בבית הספר המר. יום שישי אחד קיבלתי הודעה מהרב שלי, הרב ניסים איטח, שאיל נעדר. הייתי בשוק, רק לפני יומיים דיברנו. היה בלבול גדול כי היו ידיעות סותרות על זה שמצאו אותם אבל בסוף הבשורה הרעה הגיעה כשהיינו באמצע תפילה.

חמישה ימים לפני החטיפה  עשינו מפגש בים עם כל החברים שאיל ארגן. למרות שהרבה הודיעו שלא יוכלו להגיע בסוף כולם באו, זו הייתה סגירת מעגל, המפגש האחרון שלנו. 

קיבלתי המון מאיל, מהנתינה שלו ומהיחס המיוחד לאנשים. כשהוא היה שואל אותך ״מה קורה?״ זה כי באמת היה אכפת לו והוא היה מתעניין, הכבוד שלו לאנשים היה מדהים, הוא תמיד שם את האחרים לפניו... בזכותו גם חזרתי לנגן בגיטרה. התחלתי עם השיר שהוא כתב והיום אני ממשיך לנגן.

יום זיכרון זה היום שאני הכי מפחד ממנו. כל שנה מחדש אתה בטוח שיהיה יותר קל אבל זה לא. 

ההבנה שלי בעקבות האבדן של לידור, איל ועוד אנשים שהכרתי והלכו לעולמם בגיל 18-19, הוא שהחיים זמניים. ההבנה הזאת גרמה לי לעשות דברים שפעם לא העזתי, ללמוד מה שאני רוצה, להתמודד עם מחסומים ופחדים. כולם אומרים שזה ביגר אותי בכמה שנים. 

חשוב לי מאוד לתרום למדינה, להתנדב. עד היום אני מתנדב עם נוער , צעירים וקשישים, דרך הנתינה, הכבוד לאנשים והעזרה לזולת אני מרגיש שאני מנשיך את המורשת שלהם.

אני מאחל למדינת ישראל שתמשיך להתפתח ולהעצים את עצמה, הרבה אנשים נתנו את נפשם בשביל שנוכל לחיות פה בעצמאות מלאה וההנצחה הכי טובה לזכרם זה עצם היותנו פה עם חופשי.

ולבת ים אני מאחל שתמשיך לגדול ולהתפתח כעיר עם האנשים החמים בה והמקומות האהובים על כולנו. ושנשמור עליה נקייה ויפה כי זאת העיר שלנו."