יעקב זיו

 יעקב זיו, יו"ר עמותת "בית וגן", בני מייסדים וותיקים, בן 90

"נולדתי בתל אביב ב- 1926. בשנת 44 בהיותי בן 18 הגעתי לבת ים כספורטאי  מצטיין בין היתר – אלוף הארץ בריצה. לאחר ששמעון פרסקי - הנשיא לשעבר שמעון פרס- שהיה מזכ"ל הנוער העובד ועמנואל גליקמן  מזכ"ל הפועל הטילו עלי להקים סניפים בעיר

פעילות הנוער העובד כללה טיולים ופעילות חברתית, מפגשים והרצאות במבנה מועצת משנה לפועלי תל אביב שנקרא הבית האדום, שהיה מצופה בקש  באדום. גולת הכותרת היייתה הצגת "אוניה סוערה" של שולמית בדורי בכיכובה של חנה בן עזיז וולפרט, שכמעט כל התושבים הגיעו אליה. פעילות הספורט כללה כדורגל, כדורעף, היאבקות, ריקודי עם, ושיעורי ספורט בהפסקות בבית הדפוס לוין אפשטיין.

הזכרונות הראשונים שלי הם ישוב קטן, מעט כבישים ומדרכות והרבה חול. רוב התושבים עבדו בבית הדפוס לוין אפשטיין והשאר  נסעו לעבודה בקו האוטובוס היחיד: קו 21 מרחוב הקישון בתל אביב דרך יפו לתחנה היחידה בעיר בפינת בלפור רוטשילד, והוא שימש גם תלמידים שלמדו בתל אביב.

הים היה אטרקציה לכולם, בעיקר לבני נוער שהקימו את האגודות הימיות זבולון והפועל שאני היייתי בין מקימיה, שזכו להישגים רבים. בעבר שימשתי גם כיו"ר האגודה למלחמה בסרטן.

אני נשוי ליהודית שהגיעה לבת ים בגיל ארבע והוריה היו בעלי חנות הנעליים הראשונה בבת ים, נעלי "שפרבר", אב לשני בנים, אלדד, בן 65, איש תיאטרון ותקשורת, ועמית בן 63 סוכן ביטוח בבת ים, סב לארבעה נכדים ושלוש נינות. מצד הבן הצעיר אנחנו דור חמישי בבת ים. הנינה שלנו לומדת בבית ספר שנמצא ברחוב הקרוי על שם הסבים של אביה".

"לדעתי בת ים  מתפתחת בכיוון הנכון, מישוב קטנטן לעיר ואם בישראל. מאחל לה המשך שגשוג ופריחה, שתמשיך להתפתח ותקלוט תושבים חדשים רבים".