בת ים מחדשת מרגשת לוגו הבית
חברה וקהילה

הרצל ביטון

  1. ראשי
  2. חברה וקהילה
  3. הרצל ביטון

הרצל ביטון

נהג האוטובוס שנאבק במחבל בפיגוע בקו 40 והכניע אותו. לאחר שראש העיר יוסי בכר שלח המלצה לועדת האיתור, זכה הרצל להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל! 


"כל הסיפור הוא צירוף מקרים או הכוונה מלמעלה אם תרצו, בכלל לא הייתי אמור לקחת את הנסיעה הזו. הייתי אמור לנסוע עם החברים מדן לתאילנד וביטלתי מסיבות כלכליות, בבוקר המקרה לא הרגשתי טוב, התקשרתי לסדרן להגיד לו שאני לא יכול להגיע, הוא ביקש שאתאמץ ובכל זאת אגיע כי היה חסר לו כוח אדם. התחלתי באיסוף והאוטובוס שלפני היה עמוס בנוסעים, אז סימנתי לנהגת באוטובוס לפניי שתיתן לי לעקוף אותה כדי שאגיע לפניה לנוסעים בתחנה, כי אני הייתי ריק. באזור התחנה המרכזית הישנה עלה אדם שנראה נורמטיבי לחלוטין, צעיר עם ג'ינס וג'ל בשיער, נכנס ומחזיק בידיו של 50 ₪ והוא לחץ לי על הכפתורים של הרב קו, אמרתי לו "מה אתה עושה?" הוא לא ענה והנחתי שהוא קצת לא בסדר או אילם. החזרתי לו עודף מה- 50 ₪ והוא אפילו לא בדק אותו, הכניס ישר לכיס. 

בצומת בית מעריב אני מאט ופתאום אני רואה את הבחור, עולה עליי ויורד, עולה ויורד, לא הרגשתי את הדקירות, אני מסתובב ורואה סכין גדולה ומברג מלאים בדם, הוא דקר אותי שוב בבטן ואז החל מסע הדקירות שלו בכל האוטובוס: כולם בורחים אחורה, כל שנייה זו דקירה והמחבל צועק "איטבח אל יהוד" "אללה וואכבר". אני מסתכל במראה ורואה טבח. המחבל דקר את כל מי שיכל.
חתכתי במהירות לכיוון רח' המסגר כדי לעצור, דלתות האוטובוס לא יכולות להיפתח בזמן נסיעה. פתאום התחלתי לקבל כוחות. אחי הגדול שמשון שנפטר לפני נגלה אליי ואמר לי "אל תדאג אצלך באוטובוס אף אחד לא ימות", בלמתי במכה המחבל עף עליי, פתחתי את דלתות האוטובוס. המחבל ממשיך לדקור, קפצתי על המחבל, אני אפילו לא יודע איך הצלחתי לקום מהתא הנהג, התזתי עליו גז פלפל שהבן שלי קנה לי, נתתי לו ראשיה לפנים ואגרופים הוא עף למדרכה על הגב הסכין עף לו מהיד, קפצתי עליו, הוא שוב תפס את הסכין, העיף אותי ונאבקנו דקות ארוכות, הדקירה האחרונה כמעט נכנסה לי במפתח הלב, ואיכשהו הצלחתי להסתובב וקיבלתי אותה ביד.... הלכתי לאוטובוס בקושי כשאני כולי דקור הרמתי טלפון לראש אגף התנועה של דן ואמרתי ל "אני הולך למות- עלה לי מחבל לאוטובוס, מה שיכולתי עשיתי- שמור לי על הילדים ועל הילדים של שמשון" הנוסעים שלי באוטובוס הם כמו גוזלים וידעתי שאני צריך לשמור עליהם בכל מחיר וכך עשיתי. 
הפציעה שלי הייתה חמורה, ועברתי שיקום ארוך, אני מודה לשמשון אחי ז"ל שהיה שם ונתן לי כוחות. השנה אני מדליק משואה ביום העצמאות בעצרת המרכזית."